A- A A+

אלה תולדות

 

יהודי דרוהוביץ', בוריסלב והסביבה ראו תקופות פריחה ושפל רבות, שנכחדו סופית עם השואה. הם אלה שפיתחו את אוצרות המלח והנפט בסביבתם לכדי תעשיה מתקדמת. מתוכם צמחו אנשי תרבות ורוח בולטים. בהשראתם ובפועלם הפכו את שתי הערים הקטנות מעיירות גליצאיות טיפוסיות, למרכזי תעשייה ותרבות משמעותיים.

ראשית

stall in Borislaw marketDrohobych early twentieth century2ההתחלה לוטה בערפילים שהיו עולים בבקרים במעלה ההרים הקרפאטים. שקשוק עגלות עמוסות יותר ועמוסות פחות נשמע, תפילת הדרך, קולות ילדים, צניפות סוסים ובעלי חיים שהתנהלו בדרכי העפר, מלווים את המסע. אולי היו אלה משפחות שנמלטו מבתיהן בעת נפילת הממלכה הכוזרית בשנת אלף לערך. אולי הגיעו טיפין-טיפין מממלכת אשכנז, מנסיכויות פולין ואולי באו מתוך האזורים המדיארים בהונגריה השכנה. כך או אחרת, בתוך כמה מאות שנים צמחה אוכלוסיה יהודית גדולה במאות ערים, עיירות, כפרים ואחוזות בגליציה, במזרחה של ממלכת פולין על גלגוליה.

המלח של דרוהוביץ' עובר תיעוש

אולי כך ואולי אחרת, הגיעו יהודים גם לדרוהוביץ' וגם הופיעו ברשומות אי שם בראשית המאה ה-15. מכרות המלח העתיקים שבאזור היו ראשית הדבר. המכרות של דרוהוביץ' הניבו ממון רב לשלטונות, העסיקו את תושבי האזור וביניהם החלו לבלוט קבלנים יהודים. יהודים היו כנראה אלה שהחלו לפתח לכדי תעשייה את הפקת המלח המופיע כאן כתמיסה מימית, תוך ייעול שיטות ההובלה בצינורות מאתרי הדליה המסורתיים של המלח אל מרכזי ייבוש, ניקוי ואריזה ואל מרכזי השיווק.

בספרי ההיסטוריה של דרוהוביץ' נותרו שמות אחדים. למשל, היהודי וולצ'קו (Woleczko), שהמלך הפולני הפקיד בידיו של את ניהול מכרות המלח, "בשל חכמתו ותושייתו ולמען יאדיר את אוצר הממלכה". דטקו (Detko) היה שמו של יהודי אחר, שהרחיב את המסחר במלח אל מעבר לקייב ובמסעות המסחר שלו הגיע גם לטורקיה. שמשון שבא אחרי דטקו, פרש את רשת הסחר שלו מדרוהוביץ לארצות מערב אירופה. יעקוב יודיץ (Yaakov Yuditz) כבר קיבל זיכיון של ממש לכריית המלח וליהודים ניתנה רשות לבנות בתי קבע בעיר. דרוהוביץ' הלכה וגדלה והפכה למרכז שלטוני ויהודים הופקדו על גביית המסים.

המאה ה-17 – עוזבים ושבים

Map Drohobych 1663עולם כמנהגו נוהג, עליות ומורדות. תקופות של פריחה זמנית ליהודים התחלפו באיסורים על מגוריהם בעיר. בתקופות כאלה שוב נשמע שקשוק עגלות למרגלות הקרפאטים, קולות תפילה. משפחות ובעלי חיים יצאו שוב לדרכים. בזמנים כאלה, יהודים היו עוזבים את דרוהוביץ' ובונים את בתיהם בעיירות ובכפרים הסמוכים. כך נוצרו גרעיני משפחות בבוריסלב, סחודניצה ואוריץ'. כשהגיעו קוזקים לאזור דרוהוביץ', ברחו יהודי העיר והרחיקו אפילו לסטרי.

רק במאה ה-17 שבו יהודים והתיישבו בדרוהוביץ' דרך קבע פחות או יותר. בתחילה בנו בתיהם באזור לן (ובפולנית, Na Lanie) בפאתי העיר, ברחוב שנקרא לפיכך הרחוב היהודי (Ulica Zydowska) ועיסוקם העיקרי היה בייצור ומסחר בבירה ויי"ש. עם הזמן, הם ריכזו בידיהם את המסחר והמלאכה וקהילה יהודית החלה משגשגת במקום ובונה בתים גם בתוך העיר עצמה.


המאה ה-18 – פריחה ועלילת דם בצדה

Old man of Drohobyczהמאה ה-18 הייתה תקופת פריחה ליהודי דרוהוביץ'. כבר מראשיתה שלטו יהודים בסחר במלח בעיר והרחיקו אל מרבית השווקים החשובים בגרמניה. מלחמות יהודים לא חסרו. בין היתר נכנסו להיסטוריה מלחמות חורמה בין סוחרי המלח של דרוהוביץ' ובין אלה של לבוב על מחירים ושווקים. גם הסחר בבקר וסוסים החל לעבור לידיים יהודיות.

בתקופה זאת, קהילה יהודית קמה בדרוהוביץ' על מוסדותיה, פרנסיה ואביוניה. כך רשמה לפניה ההיסטוריה חכמי קבלה, תומכי ומתנגדי שבתאות. גם רבנים חסידים וכמובן גם רבנים מתנגדים פיארו את הקהילה. בשנת 1711 נבנה בית הכנסת הראשון של דרוהוביץ' ולאחר שעלה באש, נבנה שוב כבית הכנסת הגדול ביותר בגליציה.

עכשיו זו כבר קהילה של ממש. בסוף המאה היו מסונפים לקהילת דרוהוביץ' ישובים יהודים ב- 86 כפרים בסביבה.

 מפקד אוכלוסין מגלה שבין המקצועות הבולטים בהם החזיקו יהודים היו חייטים, פרוונים, צורפים, נפחים, כורכי ספרים ו...נגנים לרוב.

עלילות הדם שנפוצו באותה תקופה לא פסחו גם על דרוהוביץ'. בשנת 1718 הואשמה מרת אדלה קיקניס (ADELA KIKENIS), יהודיה אמידה ובעלת נכסים, ברצח ילד נוצרי ושימוש בדמו לאפיית מצות בפסח. הגם שהמשרתת הנוצרייה בביתה הודתה שהיא הייתה זו שהרגה את הילד כחלק מקנוניה שרקמו נוצרים אחרים, הוצאה מרת אדלה להורג והשפעת האירועים לא שקטה עוד שנים רבות.

אל במת ההיסטוריה עולה שחקן חדש, צבעוני, מרתק. זלמן בן זאב (WOLFOWICZ) הופיע בחייהם של יהודי דרוהוביץ' במהלך המאה השמונה עשרה, כשיצר לעצמו עמדות כוח ללא תקדים בעיר ובמחוז. כראש הקהילה במשך עשרים וחמש שנים ותוך כדי טיפוח יחסים אישיים עם אשת מושל המחוז, הוא רדה, עשק, השחית והתעשר על חשבון הקהילה היהודית וגם הלא יהודית. בתחבולות של כוח וטרור סילק את מתחריו וריכז בידיו את חכירת רוב האחוזות בסביבה, מכרות-המלח וכל המסחר הסיטונאי ביינות ובברזל. לאחר שגזר דין המוות שנגזר במשפטו הומר למאסר עולם ולאחר שנכשלו ניסיונות הבריחה שלו מבית-האסורים, המיר זלמן בן זאב את דתו וירד מעל במת ההיסטוריה. ברוך דיין אמת.

המאה ה-19  - הקיסרות האוסטרית מטביעה חותם

Drohobych early twentieth centuryשני אירועים הרי גורל לתושבי גליציה בכלל וליהודי דרוהוביץ' בפרט, התרחשו עם פרוס המאה התשע עשרה. היו אלה כניסת השלטון האוסטרי וגילוי הנפט בבוריסלב. כתוצאה משני אירועים אלה, נשתנה אופיין של דרוהוביץ' ובוריסלב בהשוואה לעיירות רבות אחרות והיה לתקופת פריחה לשתיהן ולעיירות הסביבה. אך רוחות ההיסטוריה הרעות לא פסחו לא על אלה ולא על אלה.

נחזור להיסטוריה. כבר בסוף המאה הקודמת קרעה אוסטריה חלקים מפולין וצירפה אותם לתחומה תחת השם גליציה (GALIZIEN). במהלך המאה החדשה, תחת השלטון האוסטרי, התרחשו אותם תהליכים שאת הדיהם והדי בני-בניהם אנו חווים גם היום. למעשה, בתקופה זו עוצבה דמותה של יהדות גליציה המזרחית ודרוהוביץ' בפרט, ונקבע דיוקנו התרבותי והחברתי של ה'גליציאני' איש העת החדשה. השפעתה של הממלכה האוסטרית על חיי הקהילות, על החינוך, החברה והכלכלה של יהדות דרוהוביץ' והסביבה הייתה מכרעת ונמשכה עד לשבר הראשון במלחמת העולם הראשונה.

נפט מתגלה בבוריסלב

Oilעד למחצית המאה התשע עשרה  הייתה בוריסלב, הנמצאת במרחק של כתשעה ק"מ בלבד מדרוהוביץ', עיירה כפרית רדומה בדרך העולה מן הכפרים אל השוק של דרוהוביץ'. תושביה היהודים התפרנסו ממתן שירותים לאנשי דרוהוביץ', לסוחרים ולעוברים בדרך ולעבודה במכרות המלח. עם כניסתו של השלטון האוסטרי, הולאמו זיכיונות המלח והסחר בו. אלמלא נמצאו דונג אדמה (אוזוקריט – Ozokerit)  ובעיקר נפט  באזור בוריסלב ממש באותה עת, ייתכן שפני דרוהוביץ' ובוריסלב היו נותרים כפניהן של מאות עיירות וכפרים יהודיים אחרים בגליציה. עוני ודלות, חסידים ומתנגדים, עסקי אוויר ותככים. אלא שבמחצית המאה החלה הפקת אוזוקריט ונפט גולמי בשדות הנפט שנתגלו באזור בוריסלב והיתר, היסטוריה.

בוריסלב הפכה למרכז של קדחת הנפט שאחזה גם בדרוהוביץ', סחודניצה, קרופיבניק, טוסטנוביצה ובאזור כולו. השמועה על הזהב השחור הזורם שם עשתה לה כנפיים, שהביאו עמן ממציאים, אנשים קשי יום ויזמים בעיני עצמם, אנשי ממון ושררה והרפתקנים גמורים. כך או אחרת, יהודים היו בין הראשונים שעסקו בפיתוח התעשייה החדשה. הם היו כנראה אלה שפיתחו שיטות לניקוי ושיפור יעילות הנפט הגולמי ותוצרי זיקוק בעלי ערך מוסף. מרבית הנפט הגולמי שהופק בבוריסלב הועברה לבתי-זיקוק בדרוהוביץ', שרובם היו בבעלות יהודית. עד סוף המאה ה-19, כ- 80% מן המנגנון המינהלי במפעלי הנפט שבבעלות היהודית והמועסקים במרכזי הפיתוח המדעיים שנבנו בסמוך למפעלים, היו יהודים.

אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה. גילוי הנפט, זיקוקו והשימוש במוצריו בהיקף מסחרי גדול, גרמו למפנה בחיי הכלכלה היהודית בדרוהוביץ', בבוריסלב ובעיירות וכפרי הסביבה בשנים שלאחר-מכן. בוריסלב מלאה מגדלי קידוח  והאש שדלקה מעל ארובות הזיקוק יצרה בלילה רושם של מטרופולין מואר. סוף-סוף הונחו מדרכות עץ לאורך צינורות הנפט בצידי הרחובות והעיירה החלה ללבוש צביון עירוני. בדרוהוביץ' קבעו את מקומם משרדי הנהלות בתי הזיקוק, הבנקים ומשרדי עורכי הדין ההכרחיים יותר או פחות, הורחבה הפקידות ונבנו מוסדות רפואה, תיאטרון ובתי ספר פרטיים. רבים מן הבתים המפוארים הניצבים שם עד היום ברחובות הראשיים, נבנו בתקופה זו עבור ועל ידי יהודים.

ראשית המאה ה-20 - מלחה"ע הראשונה ושברונה

Borislav poor during the American uncles visitמלחמת העולם הראשונה הביאה אתה משבר חמור לאזור ולחיי יהודי דרוהוביץ', בוריסלב ועיירות הסביבה. דרוהוביץ' נכבשה על ידי הרוסים ב- 16.9.1914 ועם כניסתם השתוללו הקוזאקים, שדדו, אנסו ואף רצחו יהודים רבים. בתיהם של יהודים נהרסו אז ובהמשך המלחמה. משפחות יהודיות רבות עזבו את בתיהן וקולות של שיירות נמלטים שוב נשמעו בדרכים היוצאות מדרוהוביץ' ובוריסלב. מפעלי תעשייה, מלאכה ומסחר נסגרו. השלטונות הרוסים הפסיקו את פעילותם של מוסדות הקהילה והדבר היקשה במיוחד על הפעלת ארגוני-סעד לנזקקים שרבו והלכו.

אם לא די בכך, לאחר תקופת שקט קצרה בעת שובם הזמני של האוסטרים במהלך המלחמה, העיר עברה סופית לשלטונה של הרפובליקה האוקראינית המערבית ב- 2.11.1918. כל סדרי החיים הקהילתיים היהודיים השתנו. ועד הקהילה פוזר ובמקומו הוקמה מועצה לאומית יהודית עירונית, שסונפה לוועד יהודי לאומי שמושבו היה בסטאניסלבוב.

במסגרת "עשיית סדר" רוסי-אוקראיני, יהודים הורחקו מעבודתם בתעשיית הנפט. זו הייתה מכה כלכלית חמורה ביותר. מצב הקהילה היהודית התדרדר כל כך, עד שעם סיום המלחמה כ-40% מן המשפחות היהודיות נזקקו למזון וסעד. המועצה היהודית בדרוהוביץ' ארגנה מטבחים ציבוריים כדי לסייע למשפחות שהתרוששו במהלך המלחמה ואיבדו עכשיו גם מקור פרנסה. גם התנכלויות של האיכרים האוקראינים מכפרי הסביבה ביהודי דרוהוביץ' לא חסרו. שוב נשמעים קולות שקשוק גלגלים. רבים הגרו בתקופה זאת אל מעבר לאוקיינוס ואחרים עלו לארץ ישראל.

הפריחה שבין מלחמות העולם

history_shultzאף על פי כן ולמרות הכל, עם העברת השלטון באזור מאוקראינה לפולין, שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היו שנות התאוששות בחיי הקהילות. העלייה ברמת ההשכלה של היהודים נתנה את אותותיה ומספר בעלי המקצועות החופשיים עלה באופן ניכר. הפעילות הציונית פרחה ורוב התנועות הציוניות פתחו סניפים בדרוהוביץ' ובבוריסלב. ליאון טננבוים, הפעיל הציוני יליד בוריסלב, כיהן כסגן ראש העיר דרוהוביץ' שנים ארוכות. תיאטרון יהודי חזר ונפתח, הגימנסיה פרחה, בתי הכנסת חזרו בהדרגה לפעילות מלאה ואף נפתחו ישיבה ראשונה בדרוהוביץ', בתי מדרש, גני ילדים דתיים ובתי כנסת פרוגרסיביים. הרב תרבותיות והנוכחות הקוסמופוליטית בדרוהוביץ' השפיעה השפעה עמוקה על חיי תושביה. על הרקע הזה גדלו ויצרו אמנים ואנשי רוח בולטים כגון הצייר מאוריציו גוטליב ואחיו, לאופולד גוטליב, הצייר אפריים משה ליליין , הסופר והצייר ברונו שולץ, מנהיגים והוגים כד"ר לאון רייך ומאוחר יותר דוד הורוביץ

עם העלייה במספר התושבים בבוריסלב ובעיירות הסמוכות, הוקם בסוף שנות העשרים ועד קהילה נפרד ועצמאי בבוריסלב בשנת 1928.

סוף

עם פלישת הצבא הגרמני ב-1939 ושוב ב-1941, עם קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הגיעו לקיצם 500 שנות חיים יהודיים בדרוהוביץ', בוריסלב והסביבה. השואה גזרה חורבן על חיים תוססים, מורשת והיסטוריה מפוארת.

בטוב וברע, בעוני ובעושר, בגאות ובשפל, דרוהוביץ', בוריסלב והעיירות סביבתן היו במשך מאות שנים מקום מקלט, מרכז פריחה ולבסוף מלכודת מוות. אנחנו, ניצולי דרוהוביץ', בוריסלב והסביבה, בניהם, נכדיהם והדורות הבאים שומעים באוזנינו עד היום את שקשוק העגלות, את תפילות הדרך, את קולות השוק, את דברי הסופרים, הציירים ואנשי התרבות והמעש, את קולות הילדים; רואים את מראות הורינו, סבינו והדורות שהקימו שם את המורשת שעיצבה אותנו; זוכרים את אלה שלא שרדו ולהם מוקדשים דפים אלה.

מקורות

ספר זיכרון לקהילות דרוהוביץ, בוריסלב והסביבה

תאריכים ותקופות מפתח בחיי יהודי דרוהוביץ:

A Brief History of Drohobycz

תולדות יהודי דרוהוביץ:

Drohobycz - Encyclopedia of Jewish Communities in Poland, Volume II

Memorial to the Jews of Drohobycz, Boryslaw and Surroundings

תולדות קהילת דרוהוביץ - מרכז מורשת פולין

תאור החיים בבוריסלב:

Boryslaw - Encyclopedia of Jewish Communities in Poland, Volume II

עוד על יהודי בוריסלב

תאור חיי הדת והתרבות בבוריסלב:

History of the Jews of Bryslaw

תולדות יהודי גליציה:

Galizia (Galicia) History

Galicia: The Lost Land

A Brief History of Galicia

להרחבה:

ביו שלוש אומות: היהודים בגליציה המזרחית/ ישראל ברטל

מפות היסטוריות:

Maps

לקריאה נוספת: 

ד. הורביץ, האתמול שלי, הוצאת שוקן, תש"ל

L. HERT[HELD], A TYSMIENICA NADAL PLYNIE

המקור הפולני

חלקים שתורגמו לעברית

חלקים שתורגמו לאנגלית

David Einsiedler, I Remember Drohobycz, The Galiziener

מעוניינים לעזור

על מנת שנוכל להמשיך בפעילות המבורכת של העמותה נשמח לתמיכתכם בצורת תרומה לעמותה דרך חשבון הפייפאל שלנו.